Pre-Build Setup
מבוסס על פרק 13 של "אני בונה אייג׳נטים". מטרת הסקיל: לסגור את הפער שבין רעיון לקוד לפני שהאייג׳נט קופץ פנימה ובונה משהו שלא תואם למה שרצינו.
מתי כן להפעיל
- Web app / API / SaaS / מערכת ייצור
- פיצ׳ר מהותי שנוגע ב-3+ קבצים עם החלטות ארכיטקטוניות
- כל פרויקט עם משתמשים אמיתיים או לוגיקה עסקית
- פרויקט חדש מ-scratch
מתי לא להפעיל
- תיקון באג (השתמש בתהליך תיקון-באגים הרגיל שלך, למשל סקיל debug אם קיים אצלך)
- Refactor מקומי (השתמש בתהליך רה-פקטורינג רגיל)
- סקריפט יחיד / POC מהיר / notebook ניתוח
- שינוי טקסט / סגנון
- פיצ׳ר טריוויאלי בקובץ אחד
הרצף
הפעל את playbook.md שבתיקייה זו. השלבים:
- סיווג — האם מדובר בפרויקט/פיצ'ר גדול שדורש שכבות בקרה נוספות (Review/QA/Security)?
- PRD — ראיון עם AskUserQuestion →
docs/PRD.md - Constraints — אילוצים שליליים + חלופות →
docs/constraints.md - Tests from PRD — סשן נפרד, טסטים מהמפרט בלבד
- Plan + Feedback loop —
docs/plan.md+ הערות inline עד אישור - Tracking files —
docs/progress.md+docs/learnings.md - Update project CLAUDE.md — הנחיות עדכון מפורשות
- Stress tests (תנאי) — אם מותקן אצלך גם הסקיל
stress-test-setup, הפעל אותו כעת אם רלוונטי (אחרת אפשר להגדיר בדיקות עומס ידנית)
תבניות
בתיקיית templates/ יש:
PRD.md— תבנית דרישות מוצרconstraints.md— תבנית אילוצים שלילייםplan.md— תבנית תכנית אימפלמנטציהprogress.md— תבנית מעקב התקדמותlearnings.md— תבנית תיעוד טעויות
העתק כל תבנית ל-docs/ של הפרויקט ומלא לפי הפלט של הראיון.
כלל קריטי
אל תכתוב שורת קוד לפני שהמשתמש אישר את plan.md.
זו הסיבה היקרה ביותר לכישלון פרויקטי AI: אימפלמנטציה שעובדת בבידוד אבל שוברת את המערכת הקיימת. התכנון מונע את זה.
תפוקה מצופה בסוף הסקיל
docs/
├── PRD.md (מלא, מאושר)
├── constraints.md (עם חלופות)
├── plan.md (מאושר על ידי המשתמש)
├── progress.md (ריק, מוכן למילוי)
└── learnings.md (ריק, מוכן למילוי)
tests/ (טסטים ראשוניים מ-PRD)
CLAUDE.md (עודכן עם חוקי progress + learnings)
רק אחרי שכל אלה קיימים — עוברים לשלב המימוש בפועל, החל מהיכרות עם הקוד הקיים (recon).